וירא – חיי שרה

וירא אליו– ה' התגלה לאברהם אבינו. וכל המפרשים שואלים מדוע ה' לא אמר כלום. וגם כולם שואלים אם ה' בא לרפא את אברהם, אז למה צריך את המלאכים לרפא אותו? וגם אנו קוראים על התפילה על סדום ושזו התפילה הראשונה. בזכות התפילה הזו לוט ניצל ורות באה מלוט והמשיח מגיע לרות.

וירא את המקום מרחוק וגם שבו לכם עם החמור. למה הוא לקח את החמור ולמה צריך את המשרתים? וגם שרה נפטרת ואליעזר מחפש אישה ליצחק. ולמה הוא עשה לעצמו סימן.

העומק של החיים זה לא הדברים שידועים לנו , העומק עומקים האמיתי של החיים אלו הדברים שאני לא יודע אבל עמוק בפנים אני יודע. לית מחשבה תפיסא ביה כלל. את ה' אנו לא תופסים בכלל אבל אנו כל כך יודעים אותו. אנחנו כל כך יודעים שהוא קיים. אבל זו ידיעה מסוג אחר. אני רוצה להגיד לכם כל מה שקשור בידיעה קדושה ועמוקה אי אפשר לדעת ברמה של אחד ועוד אחד שווה שתיים. הדברים החשובים והקדושים של החיים אף פעם לא ברורים.

תורה שבכתב כתובה שחור על גבי לבן. בגלל שקירבה אמיתית זה לא כשאני יודע הכל עליך. קירבה אמיתית זה לא כשאני יודע בדיוק את צורת האף שלך או צבע העיניים שלך. קירבה אמיתית זה שאני לא יודע אבל אני מכיר אותך כל כך טוב מבפנים. כולם מבינים שהידיעה הזו לא מגיעה מעץ הדעת.

מה שבא מעץ הדעת הוא ברור ונהיר. ההבדל בין טוב לרע. ההבדל בין חושך לאור. זה נקניק כשר וזה לא.

מדוע כל כך הרבה צעירים מחפשים ביהדות ולא מוצאים את מה שהם מחפשים?
כי הם לא מחפשים יהדות של עץ הדעת. הם לא מחפשים יהדות של האם זה נקניק כשר וזה לא. זה לא מספק אותם במישור הרוחני. ולא שההכשר לא חשוב, אבל אנו עוברים בהדרגה מעולם של עץ הדעת לעולם המתוקן. אז העולם מחפש יהדות של עץ החיים.
גם עץ החיים יודע להבדיל בין נקניק כשר ללא. עץ החיים זה לא טיפשות. אבל זה עמוק יותר. ידיעה עמוקה יותר.

יש שני סוגי תפילה. התפילה הראשונה שאנו מכירים היא התפילה של אדם הראשון.
כשה' ברא את הכל כלום לא באמת צמח עד שאדם הראשון התפלל ואז הכל יצא.
ישנה תפילה של ה' אני צריך 100 דולר. אני צריך שעועית לטשולנט. זו לא תפילת משיח.

תפילת משיח זה שאני ממש לא מבין מה שאני אומר. אתם חושבים שלאברהם אבינו היה ברור על מה הוא מתפלל כשהוא התפלל על סדום? אבל אברהם אבינו ראה אורו של משיח זורח מסדום. מה יש למשיח לחפש בסדום? אין לי מושג. אבל אברהם אבינו ראה שבכל סדום יש ניצוץ של משיח ולכן אני חייב להציל את סדום. אדם חייב לראות את הניצוץ של המשיח בכל מקום.
לפעמים פוגשים אדם סדומי, מושחת עד היסוד. עדין מרגישים שיש משהו מאחורי הקליפות שהוא כל כך מיוחד ועמוק.

"וישכם אברהם… ויחבש את חמורו", ישנה סוגיה האם אדם שרוכב על החמור יכול להתפלל או שהוא צריך לרדת מהחמור. כתוב : ]תוספתא פ"ג הי"ח. מובאת בגמ' ל[ שהוא צריך לרדת מהחמור. וגם כתוב שם שתפילת אברהם אבינו על סדום היא התפילה הכי עמוקה שמישהו התפלל אי פעם.

כתוב: "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. וירא מנוחה כי טוב, ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד". (בראשית מט, יד–טו).

חמור מסמל את החומרניות בעולם. את מה שסופי בעולם. רוכב על החמור מסמל אדם שחושב שהוא מלך העולם. זה אדם שחושב שיש לו שליטה על כל מה שקורה בעולם.

ישנה תפילה שבאה מתוך מחשבה שיש לי שליטה על העולם, אפילו אם זה מתוך תפילה. שאני מתפלל בשביל שיהיה לי כל מה שאני צריך. אבל זה לא בסיס מספיק טוב בשביל תפילה. אני חושב שיש לי כל מה שצריך כי אני כזה קדוש. ללכת שלוש פעמים ביום למניין זה לא תפילה מספקת.

התפילה צריכה לבוא ממקום כמו שהגמרא שואלת, האם אתה יכול להתפלל בהיותך על החמור או שאתה צריך לרדת מההרגשה של 'לרכב על החמור'? זה יותר עמוק .

אדם בא לריזינר ואמר לו, רבי אני צם כל השבוע, אני חושב שהגיע הזמן שתסמיך אותי לרב.

אז הריזינר הראה לו סוס שלא אכל שלושה ימים ואמר לו , אולי גם את הסוס אני אסמיך לרב? כי גם הוא לא אכל שלושה ימים.

בשביל להתקדש זה לא מספיק ללכת למניין או לצום משבת עד שבת.

העניין הוא שכשאני יודע מה אני רוצה אני יכול לבקש מכל אחד. אפילו מהאדם הכי רחוק ממני. הבעיה היא שאנו לא באמת יודעים מה אנו רוצים. וכשאני לא יודע מה אני רוצה אני רק יכול לבקש ממישהו הכי קרוב אלי. כשתינוק בוכה אם תשאל אותו מדוע הוא בוכה הוא לא יידע לענות. אני פשוט בוכה, לפעמים עם סיבה ולפעמים בלי. לפעמים הדמעות כל כך מורכבות.

הטעות הכי גדולה שאנו עושים כהורים, זה לשאול את הילדים שלנו למה הם בוכים. כן, לפעמים הם יודעים, אבל לפעמים זה כל כך עמוק. פשוט צריך להיות איתם ברגע. כשילדים מתעוררים בדמעות בלילה בדר"כ הם בוכים בכי של משיח. תפילת סדום.

אז כשהק"בה רוצה לבדוק האם אברהם מוכן לקבל את יצחק, הוא בודק האם הוא מאסטרו של תפילות, האם אברהם מתפלל רק כשהוא רוצה משהו, או שהוא מתפלל כל הזמן כי הוא מרגיש צורך להתפלל. אני פשוט רוצה לבכות.

אז אנחנו לומדים בתחילת הפרשה שה' נגלה לאברהם, אבל עומק הברית של אברהם עם ה' זה לא מה שה' מספר לאברהם אלא הקשר הלא מדובר. העומק של הקשר עם עם ישראל זה לא התורה שבכתב, לא מה שכתוב וברור שחור על גבי לבן. העומק של הקשר של עם ישראל עם ה' זה התורה שבעל פה. זה הדברים שכל אחד צריך לדעת עמוק בלב וזה לאו דווקא כתוב.

בגלל זה עד ברית המילה של אברהם היה הקשר שלו עם ה' ברמה של תורה שבכתב, תעשה כך וכך, אך מרגע שהוא נעשה יהודי, בברית המילה שלו, הקשר שלו עם ה' הוא ברמה של תורה שבעל פה. הקשר של עם ישראל עם ה' לא נברא בשביל לקיים תורה שבכתב אלא בשביל לקיים תורה שבעל פה. ה' עושה איתנו ברית בשביל להביא את התורה שבעל פה לעולם.

מהי התורה שבעל פה הראשונה? כשאברהם עוזה את ההתגלות שלו עם ה' ורץ לארח את המלאכים.

לא כתוב בשום מקום שאתה צריך לרוץ לארח אורחים. זו תורה שבעל פה. אוקיי, תארח אבל לא כתוב שאתה חייב לשחוט פרה שלימה לכל אורח.

וירא אליו ה' – הייתה לו התגלות של לא לדעת אבל לדעת בעומק מה זה ה'. והזוהר הקדוש אומר:

הקב"ה גילה לו מה זה להאמין בה', מה זה להיות יהודי, מה העומק של התורה. והעומק הזה שהוא מעבר למה שמילים יכולות לתאר נגלה לו. אם אומרים לי שמישהו זרק ברחוב מליון דולר , אני ארוץ לאסוף אותם.גם אם אני באמצע התפילה. כי אני יודע מה המשמעות של מליון דולר עבורי. . האם אני יודע מה המשמעות של למסור את נפשי על ה'? האם אני יודע מה המשמעות והעומק של לעזור למישהו אחר.

אבל בחיי היום יום אם אני רואה שמישהו צריך עזרה ואני בדרך למנחה אני אגיד לו "תחכה, אני אסיים ואז אבוא לעזור לך”. למה זה לא כמו מליון דולר?

אברהם אבינו פתח את הדלת גם לפני שה' גילה לו את המשמעות, כי היו לו כליותיו רבותיו, אבל אחרי שה' גילה לו מה המשמעות של לפתוח את הדלת לזר שצריך עזרה, אברהם אבינו לא יכול לנוח דקה. איפה האורחים שלי? בוא נלך לחפש אותם.

אז בתחילת הפרשה ה' מגלה ברמת הידיעה העמוקה.

מדוע אנו עושים ברית מילה בגיל שמונה ימים?

ה' אמר לעשות ברית מילה בגיל שמונה ימים. ועד אז כולם עשו ברית בגילאים שונים, לפי הגיל שבו הם היו בזמן שה' הביא את הברית לעולם. אבל יצחק עוד לא נולד אז. והוא היה התינוק הראשון שנולד אחרי ציווי הברית. מכך אנו למדים שיצחק מביא עומק חדש לעולם.

איך ילדים יודעים שאלו אבא ואמא שלהם? זו ידיעה עמוקה ממילים. תארו לעצמכם שהיינו מתוודעים להורים שלנו בגיל 20. שלום, אני משה ואני חנה. איזה מן קשר היה לנו אתם. ואנו מתפללים שגם אחרי שאנו יודעים איך ילדים נולדים לא נתמקד במציאות הידיעה הארצית (הביולוגית) אלא נחווה את הקשר האינסופי שלנו. אני יכול לדעת את ה' כמו שאני יודע ביולוגיה, אני יכול להכיר את ה' ברמה של הר סיני. אברהם אבינו יודע את ה' ברמה הרבה יותר עמוקה. ברמה של וירא אליו ה'.

למה אברהם נקרא אבינו? כי אברהם אבינו מלמד אותנו ידיעת ה' בצורה שילדים מחוברים אל ההורים שלהם.

משה רבנו מעביר לנו תורת ה', ידיעה של ה' ברמת הר סיני. זו ידיעה קדושה מאד אבל זו ידיעה ברמת הידיעה. אבל יש ידיעה יותר עמוקה. ידיעת אלוהי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב.

וירא אליו ה'

אם אני מדבר על ההבדל בין טוב ורע זה פונה לכולם, כשאני מדבר על כשרות, אם זה כשר אז זה כשר לכולם. אבל פה הדגש הוא על המילה 'אליו'. אל אברהם באופן אישי.

המהות של היהדות היא שברור לי שיש דיבור שהוא פרטי אל כל יהודי. נכון שיש תורה שהיא לכולם והיא ניתנה בהר סיני. אבל יש תורה שניתנת באופן פרטי לכל יהודי. מהי תורה שבעל פה שלפני תורה שבכתב? זה אומר שה' מדבר אלי. מה ה' אומר לי? אין לי מושג.

אבל זה כל כך עמוק בתוכי . ברור לי שזה מה'.

אבל בעקידת יצחק אברהם הגיע לדרגה הכי גבוהה של לדעת ולא לדעת. ידיעת עץ הדעת אמרה לו שהוא טועה, אבל עמוק בתוכו הייתה ידיעה יותר עמוקה, ללכת לעקידה. הוא ממש לא בין מה ריבונו של עולם רוצה ממנו. לפעמים אדם לא בטוח מה ה' רוצה ממנו, אבל לפחות הברירות שלו לא כוללות איסור. אבל במקרה הזה, לרצוח זה בוודאי אסור ועוד את הבן שלך ועוד אחרי כל השנים שהוא מוכיח את בני דורו נגד מעשים כאלו.

עקידת יצחק זה לא רק שכל העולם הערכי שלי הוא נגד העניין אפילו ה' הוא נגד. כל מה שאני יודע ולמדתי מעיד נגד להרוג את הבן שלי. ואני עדיין מוכן לעשות את זה.

באותו רגע אברהם השיג מדרגה הכי גבוהה בעולם. גיוועלד. ואחרי זה אברהם אבינו ביקש מה' שזה יהיה הניסיון האחרון. והאישביצר מלמד שכה' מנסה אותך הוא לוקח ממך את כל מה שאתה יודע. ואברהם אבינו בעצם מבקש אל תיקח ממני את מה שלמדתי מהניסיון הזה. כי בלי הידיעת ה' שנוצרה לו מהעקידה הוא לא יכול לחיות.הוא לא מבקש שלא יהיו לו ניסיונות, הוא מבקש שהוא יזכור את מה שהוא למד מהניסיון. בלי ידיעת ה' אני לא יכול לחיות.

חברים יקרים, אני רוצה לשאול אתכם, איך שרדנו 2000 שנות גלות? איך שרדנו את חורבן בית המקדש?

ואיך זה שיש לנו כח לרוץ לירושלים כל הזמן? לחיות ב"ותחזינה עיננו"?

מהיכן יש כוח למשה רבנו לעמוד בסירוב של ה' לעלות לארץ ישראל?

כל כוחות הנפש של עם ישראל הם מהעקידה.

אנו קוראים"וירא את המקום מרחוק", בעקידת יצחק אברהם ויצחק נתנו לנו את הכוח שגם כשהכל נראה חסר הגיון , אפילו כשה' מרחיק אותך, העיניים שלנו תמיד על ירושלים. אני לא יכול להוריד את העיניים מירושלים. ברור לי שהכל מוביל ל"ובנה ירושלים".

כל המפרשים אומרים. יש מימד של זמן ושל מקום. עולם, שנה ונפש. שרה אימנו תיקנה את מימד הזמן.

כתוב: ”תקומה הייתה לה", אדמת ארץ ישראל נושאת קדושה מיוחדת, אבל, אחרי שגופתה נקברה באדמת ארץ ישראל, אדמת ארץ ישראל אפילו עוד יותר קדושה מאשר קודם לכן. אז אחרי ששרה אימנו נקברה בארץ ישראל היא גם תיקנה את מימד המקום. כולם יודעים שרה אימנו תיקנה את חטא עץ הדעת.

מוות קורה בשני מימדים. במימד הזמן והמקום. למות במימד הזמן זה אומר שאחרי 120 שנה אנו מתים.

למות במימד המקום, זה חורבן בית המקדש, זה אומר שזה היה קדוש וזה מפסיק להיות קדוש.

מה שרה אימנו הקדושה הביאה לעולם בתפילות שלה? מה הקשר של הכנסת האורחים של אברהם אבינו לאלוקים? אבל התשובה מאד פשוטה . האם יש זר או אורח גדול יותר בעולם מהקב"ה? דרך העולם היא שאין מקום בעולם לקב"ה. בעקר בעולם העבודה זרה. אבל גם בעולמנו. כל היום עסוקים בעשיית כסף או בהכנת פרוסת לחם. אז אברהם אבינו הזמין אורחים. אבל איך הוא הזמין את הקב"ה לאורח. הוא לא אמר העוזרת שלי לא פה היום , שם אתה יכול לישון, או פעם בשנה אני אבוא לבית הכנסת, ופעם בשנה אנטי אשלח צדקה. אברהם אבינו הפך את האורח לבעל הבית. אבל אורח הוא אורח. הוא עדיין עוזב מתישהוא , אחרת הוא לא נקרא אורח. מתי אברהם אבינו ממש עשה מקום לקב"ה?כשכתוב וירא את המקום מרחוק.

מה כל כך מיוחד בירושלים? ירושלים אף פעם לא יכולה למות. יש לה קביעות. התיקון הכי גדול למוות זה שירושלים לא יכולה למות ובית המקדש לא יכול למות. הקדושה שבתוכנו, לא יכולה למות. אפילו כשאני רחוק מה', אני שומר בתודעה שלי שזה רק זמני. אני תמיד יודע שאני אחזור.

מהי ההתחלה של למצוא מקום לקב"ה?

כתוב:”ואברהם שב למקומו". מהי ההתחלה של תפילה? אני לא יודע על מה אני מתפלל, אבל ה' אני פשוט שופך את הלב בפניך. בבקשה תשמע את עומק הלב שלי. אני מאפילו כבר לא יודע מה אני רוצה. וגם, כנראה שאין לי זכות לבקש. אבל בבקשה תשמע אותי. אז אברהם אבינו התקין מקום לקב"ה שתמיד יהיה לו מקום. שהוא אף פעם לא ימות בתוכנו.

ושרה אימנו התקינה מקום מקום לכל יהודי, שאפילו אם יהודי מרגיש מת, עדיין יש בו מקום לקב"ה. שאפילו האדם הכי מת בעולם יכול למצוא את מקומו בעולם. מה זה קבר? קבר זה לעולם. אדם הוא לא אורח בקבר. הקבר שלו.

שאלו פעם את המלבי"ם שהיה הרב של בוקרשט, כמה כסף לגבות מיהודי עשיר שנפטר בבוקרשט. אז הוא ענה מליון. וכמוישלה שואב מים נפטר הוא גבה 10 מטבעות. אז הילדים של המליונר באו לשאול מדוע האפליה. אז המלבים ענה, כשהמשיח יבוא תהיה תחיית המתים, מוישלה שלמרות החיים הקשים שלו תמיד עזר לכולם יקום, והאבא שלכם למרות שהיה עשיר שמר את הכל לעצמו, אז הוא יישאר שם לנצח, אז הוא משלם יותר. מוישלה שם כמו בבית מלון אבל אבא שלכם קנה את הקבר לתמיד.

למה תחיית המתים בארץ ישראל? חווה הביאה את המוות לעולם ושרה תיקנה את תחיית המתים. שמוות הוא לא לנצח. אפילו אם אדם מת הוא יוצא מזה. איך היא עשתה את זה?

התשובה היא, האם זה ממש חשוב מאיפה אברהם הביא את הלחם? מדוע התורה טורחת לספר לנו שהלחם מגיע משרה? מה זה משנה אם זה הגיע משרה או ממאפיה? לפעמים אני אורח ואני ממש מרגיש שאני צריך לצאת כל רגע. שכל רגע שמארחים אותי עושים לי כזו טובה. ולפעמים אני מרגיש כל כך בבית.

זה ממש מורגש אצלי כרגע נצחי. אברהם אבינו במדרגת להזמין אורחים, אבל לתת להם הרגשה של בית, של רגע נצחי, זה רק שרה יכולה לעשות. מה ההבדל בין אוהל ובית? אוהל הוא זמני, זה קשור לרגע זמני,

וכשהמלאכים טועמים את הלחם, הם מרגישים שהוא בא משרה, אז הם אומרים "איה שרה אשתך?". הם מרגישים את דרגת הנצח של שרה אימנו. שרה הגיעה למדרגה שלפעמים הרגע יכול להיות נצחי. זה הלחם שלה. אבל בעקידה שרה מתה מוות אמיתי. מה היא תיקנה באותו רגע? בזמן שהמלאך אמר לאברהם אבינו לעקוד את בנו, הפשט היה ממש לשחוט אותו, מה שינה את הגזירה? שרה אימנו. כי כשיצחק שכב על המזבח הוא היה מוכן למות לנצח. אז שרה אימנו עלתה לשמיים ותיקנה את כל עניין המוות. שעכשיו החיים הם לנצח והמוות הוא לשנייה. אם המוות היה נצחי אז יצחק חייב למות בסוף הסיפור. אבל יצחק חי. אדם יכול למות 100 פעמים ביום. וזה בזכות שרה אימנו. שרה אימנו היא "אם הבנים שמחה". שרה אימנו דואגת לילדי ישראל. היא עושה מקום לילדים שלה. שתמיד ימצאו את המקום שלהם, גם כשהם מרגישים מתים. אברהם אבינו עושה מקום לה' ושרה אימנו עושה מקום לבני אדם. אברהם זרק את ישמעאל כי הוא חשב על אלוקים. וכל עוד יש ישמעאל בעולם עדיף שיהיה רחוק. שרה דואגת לילד שלה. ישמעאל מסכן את יצחק, אז הוא חייב ללכת. העניין של שרה זה לעשות מקום לילדים שלה.

אברהם אבינו אומר: "שבו לכם פה עם החמור", מה זה עקידת יצחק? אתם חושבים ששזה מספיק בשביל להיות צדיק גמור פשוט להתנזר מהנאות העולם הזה?

המשיח רוכב על החמור, אבל כשהוא מגיע הוא יורד מהחמור. וזה עומק עומקים. ירושלים לא רוכבת על החמור. ירושלים יורדת מהחמור.