חיזוק כוחות החיים – פרשת וירא

פרשת וירא

תיקון הכתפיים.

אדם צריך שיהיו לו כתפיים חזקות. כי הכתפיים הן אלו שנושאות את עול משא החיים. דמינו אדם שנושא את כל הצרות שלו על הראש או על הפנים.

ראיתם פעם אנשים שנראים לכם נחמדים , אבל אחרי כמה דקות קשה לכם להסתכל להם בפנים? מדוע? כי אתם לא באמת רואים אותם אתם רואים את כל הצרות על הפנים שלהם.


ריטריט מדיטציה יהודית בנהריה

  • מוזיקה
  • אוכל בריא
  • חווית גופנפש לא רגילה

054-8048602 מרים


אדם צריך לשאת את הבעיות שלו על הכתפיים, ובשביל זה הוא צריך כתפיים חזקות.

יש אנשים שהכתפיים שלהם מספיק חזקות בשביל לשאת את הצרות של חצי עולם על הכתפיים שלהם וישנם כאלו שבקושי יש להם כתפיים בשביל הצרות של עצמם. אדם צריך ממש להתפלל שיהיו לו כתפיים חזקות.

יש אנשים שאומרים אני מתפלל ונותן את כל הצרות שלי לה'. זה נחמד אבל לא כך זה צריך להיות.

אם ה' היה רוצה לטפל בצרות שלך הוא לא היה נותן לנו כתפיים. ה' רוצה שנישא את הצרות שלנו בעצמה.

דמינו שאני צריך להביא סחורה לשיקגו ברגל. וכל צעד כל כך קשה לי. אלף בקבוקי קולה לשיקגו. ואני מתפלל ששיקגו תהיה פה. זה לא הגיוני, כי אם שיקגו הייתה פה לא הייתה לי עבודה.

בעבודת ה', בעבודה על האישיות שלי, זה אותו הדבר. אם משהו קשה לי אני צריך לשאת את זה כל שנייה. הדרך – כל צעד זה מה שחשוב והמשא הוא מה שחשוב.

ישנם שני סוגי חברים. יש חבר שעוזר לך לשאת את המשא שלך, אולי הוא אפילו מוריד ממך את המשא וסוחב אותו בשבילך, אבל לא בטוח שזה יעזור לך.

חבר אלוקי, חבר ממש טוב זה חבר שנותן לך כח להחזיר לך את הכתפיים החזקות שלך. אז אני ממש מתפלל כל הזמן "תן לי כתפיים חזקות".

כתוב על בנימין שה' חי בין הכתפיים שלו.

"לבנימִן אמר ידיד ה' ישכֹּן לבטח עליו חֹפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן“(דברים ל"ג, יב)

ירושלים הופרדה אז בית המקדש היה בנוי קצת אצל ממלכת יהודה וקצת בחלק שהיה שייך לבנימין. ובגלל זה כתוב "בין כתפיו שכן"

בנימין הוא הבן של רחל, הקדושה של יוסף זה שהוא מאכיל את עם ישראל, הוא עוזר לך כשאתה רעב, בנימין לא עוזר לך, לא נותן לך כלום. אבל הקדושה של בנימין היא הכתפיים החזקות שלו. אתם יודעים כמה בנימין התגעגע לאמא שלו? כמה הוא נשא את הגעגעוע על הכתפיים שלו כל הזמן? צריך כתפיים ממש חזקות לזה.

הקדושה של בית המקדש היא להתפלל ולקבל את האור של בית המקדש וממש לעמוד בבית ה' ומול הקב"ה- לקבל את האור של ה' בבית המקדש. אבל יש עוד קדושה לבית המקדש, בית המקדש ממש מחזיר את הכח לכתפיים שלנו.

דמיינו שמישהו מגיע לרופא ואומר לו אני לא צריך את שתי הידיים שלי אתה יכול לקטוע יד אחת כי אני יכול לעשות הכל ביד אחת.

מישהו יכול להגיד לך אני לא ממש צריך את הכתפיים שלי. אני צריך את הראש שלי איתו אני חושב, כי אני אינטלקטואל. אני צריך יד אחת לפחות כי אם אני אמצא כסף אני צריך להרים אותו. אני צריך רגליים בשביל להגיע לאוטו שלי. מה עוד? אני צריך מעיים כי אני אוהב סטייק. אבל למה אני צריך כתפיים?

ואני רוצה לציין בפניכם טעות חשובה שאנשים אולי עושים. ישנם אנשים שחושבים שצלם אלוקים הוא בנשמה בלבד. הגוף שלי הוא גם צלם אלוקים. הגוף שלי הוא הכלי שמחזיק את הנשמה שלי הוא חייב להיות גם צלם אלוקים. יש אנשי אלוקים שכשמסתכלים עליהם רואים שבמישור הפיזי גם יש בהם קדושה זה לא רק רוחני. ר' אלימלך כשהיה שוטף פנים בבוקר היה אומר אני שוטף את צלם אלוקים שלי. יש אנשים שכשהם שוטפים את עצמם הם רוצים לסיים עם השטיפה הפיזית והתפנות לתפילה או לעבודה הרוחנית שלהם. הלוואי והם היו מבינים כמו שר' אלימלך לימד אותנו, שהם עוסקים עכשיו במשהו לא פחות חשוב. כך ר' אלימלך חי. הפיזי היה גם רוחני.

נגיד שאני ממש רעב ואני מדמיין איך אני הולך למסעדה צרפתית והריר מתחיל לנזול מהמחשבות, זה לא עוזר לבטן שלי היא עדיין רעבה.

הקדושה של שבת זה שכשאני מדמיין את שבת היום שלי הופך להיות קצת שבת. לרגע אחד אני ממש בשבת.

איך אדם יודע כמה הוא אוהב מישהו, השאלה היא כמה אתה מרגיש קרוב כשאתה חושב עליהם?

נגיד שאני עכשיו עסוק בעבודה, ואז אני חושב על התינוקת שלי ולשניה אחת הנשמה שלי ממש במקום אחר.

אז זה מאד חשוב לחשוב הרבה על השבת, לא רק כדי שאני לא אשכח את השבת, אלא בגלל שכשאני חושב על שבת משהו קורה לי בפנים ולשניה אחת אני בשבת.

אתם יודעים מה זה אם אשכחך ירושלים? זה לא סתם לא לשכוח את ירושלים, אלא כשאני חושב על ירושלים משהו קורה לי. אני ממש בירושלים באותו רגע, אני כולי מתמלא ערגה וגעגועים.

תארו לעצמכם שכל פעם שאני רוצה להגיד משהו רע על מישהו , וזה ממש מטריד אותי וממש קשה לי לעצור את עצמי. אבל אם שניה אחת לפני אני אחשוב על ירושלים.

אני כבר לא אוכל להגיד שום דבר רע, כי ירושלים כל כך קדושה , הוויברציות שלה כל כך חזקות.

בואו ממש נקבל על עצמנו שכל פעם שאני רוצה להגיד משהו רע על מישהו או משהו אני אחשוב על ירושלים. זו ממש תרופת פלא לתיקון העולם.

————————————-

האם אני פועל בשלמות?

אם אדם רוצה לדעת אם הוא עשה משהו בשלמות, צריך לחשוב האם אני עדיין חושב על זה כל הזמן, אם כן סימן שיש עוד להשלים את זה. בגלל זה , זה עדיין נמצא במחשבה שלי.

אם עשיתי למישהו טובה, ואני ממשיך לדבר על זה לא עשיתי את זה בשלמות. אם הייתי עושה את זה נכון לא הייתי מדבר על זה.

בלי להגיד שום דבר שלילי, אבל כל האנשים האלו שזוכרים כל דולר שהם אי פעם נתנו לצדקה.

פעם אחת הזמינו אותי לאכול במשפחה אחת, וממש הרגשתי איך הם עוקבים אחרי כל ביס שאני לוקח. הרגשתי איך האוכל נתקע לי בגרון. אחרי כמה ביסים הודיתי להם מאד והמשכתי לדרכי.

אתם יכולים לדמיין את אברהם אבינו עוקב אחרי כל כף שהוא נתן לאורח או לעני?

כי הוא נתן מכל הלב. הוא ממש נפרד לשלום מהאוכל הוא נתן ושכח ממנו.

לא כמו הזוג הזה שאכלתי אצלם, שפשוט לא יכלו להיפרד מהמרק שלהם ולשכוח מזה.

יש אנשים שנתנו עשר דולר לפני עשר שנים והם עדיין מדברים על זה כי הם לא באמת נתנו את זה עדיין.

אז אם מישהו עושה לכם טובה והוא מזכיר לכם את זה לנצח אני מציע לכם אל תבקשו ממנו עוד טובות.

ואתם יכולים ללמד את החברים שלכם לעשות טובות בשלמות.

אתם יודעים מה זה אומר בשלמות?

פעם אחת הבעלזר הלך ברחוב ןמישהו שאל מה השעה? אז הוא ענה לו . נגיד 8:45 ושלושים שניות.

אז החסידים שאלו :למה היית חייב להוסיף את השניות. אז הרבי ענה להם: "מה שאדם עושה הוא צריך לעשות לחלוטין. מושלם”.

ברור שליהודי ברחוב זה לא ממש משנה כמה שניות. אבל בשביל הנשמה שלי אני חייב לאמן את עצמי לעשות דברים בשלמות.

נגיד שמישהו מבקש ממך הלוואה , אתה יכול להפקיד להם בחשבון או שאתה יכול לעשות את זה כמו מענטש.

אדם יכול לעשות מצוה או שהוא יכול לעשות את המצווה בצורה יפה. להיות מחובר אל המצווה.

צריך לזכור , בשמיים יש היכל של יופי. כשאדם עושה דברים בצורה יפה הוא מחובר אל היופי.

אם אדם עושה משהו בצורה יפה אנו רואים חוט של יופי משוך עליו מהשמיים. הוא עטוף באנרגיה של יופי מהיכל היופי והקדושה של השלמות.

וירא – חיי שרה

וירא אליו- ה' התגלה לאברהם אבינו. וכל המפרשים שואלים מדוע ה' לא אמר כלום. וגם כולם שואלים ה' בא לרפא את אברהם אז למה צריך את המלאכים לרפא אותו? וגם התפילה על סדום זו התפילה הראשונה. בזכות התפילה הזו לוט ניצל ורות באה מלוט והמשיח מגיע לרות.

וירא את המקום מרחוק וגם שבו לכם עם החמור. למה הוא לקח את החמור ולמה צריך את המשרתים? וגם שרה נפטרת ואליעזר מחפש אישה ליצחק. ולמה הוא עשה לעצמו סימן

העומק של החיים זה לא הדברים שידועים לנו , העומק עומקים האמיתי של החיים אלו הדברים שאני לא יודע אבל עמוק בפנים אני יודע. לית מחשבה בתפיסא כלל. את ה' אנו לא מבינים בכלל אבל אנו כל כך יודעים אותו. אנחנו כל כך יודעים שהוא קיים. אבל זו ידיעה מסוג אחר.כל מה שקשור בידיעה קדושה ועמוקה אי אפשר לדעת ברמה של 1 ועוד אחד שווה שתיים. זה אף פעם לא ברור.

תורה שבכתב כתובה שחור על גבי לבן. בגלל שקירבה זה לא כשאני יודע הכל עליך. קירבה אמיתית זה לא כשאני יודע בדיוק את צורת האף שלך. קירבה אמיתית זה שאני לא יודע אבל אני מכיר אותך כל כך טוב מבפנים. כולם מבינים שידיעה הזו לא מגיעה מעץ הדעת. מה שבא מעץ הדעת הוא ברור ונהיר. ההבדל בין טוב לרע. ההבדל בין חושך לאור. זה נקניק כשר וזה לא.

מדוע כל כך הרבה צעירים מחפשים ביהדות ולא מוצאים את מה שהם מחפשים? כי הם מחפשים יהדות לא של עץ הדעת. יהדות של זה נקניק כשר וזה לא לא מספקת אותם במישור הרוחני. ולא שההכשר לא חשוב, אבל אנו עוברים בהדרגה מעולם של עץ הדעת לעולם המתוקן. אז העולם מחפש עץ החיים.

גם עץ החיים יודע להבדיל בין נקניק כשר ללא. עץ החיים זה לא טיפשות. אבל זה עמוק יותר. ידיעה עמוקה יותר.

יש שני סוגי תפילה. התפילה הראשונה שאנו מכירים היא התפילה של אדם הראשון. כשה' ברא את הכל כלום לא באמת צמח עד שאדם הראשון התפלל ואז הכל יצא.

ישנה תפילה של ה' אני צריך 100 דולר. אני צריך שעועית לטשולנט. זו לא תפילת משיח.

תפילת משיח זה שאני ממש לא מבין מה שאני אומר. אתם חושבים שלאברהם אבינו היה ברור על מה הוא מתפלל כשהוא התפלל על סדום? אבל אברהם אבינו ראה אורו של משיח זורח מסדום. מה יש למשיח לחפש בסדום? אין לי מושג. אבל אברהם אבינו ראה שבכל סדום יש ניצוץ של משיח ולכן אני חייב להציל את סדום.

לפעמים פוגשים אדם סדומי, מושחת עד היסוד. עדין מרגישים שיש משהו מאחורי הקליפות שהוא כל כך מיוחד ועמוק.

ואברהם זקן בא בימים. ישנה סוגיה האם אדם שרוכב על החמור יכול להתפלל או שהוא צריך לרדת מהחמור. המדרש אומר שהוא צריך לרדת מהחמור. וגם כתוב שם שתפילת אברהם אבינו על סדום היא התפילה הכי עמוקה שמישהו התפלל אי פעם.

כתוב: "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. וירא מנוחה כי טוב, ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד". (בראשית מט, יד-טו).

חמור מסמל את החומרניות בעולם. את מה שסופי בעולם. רוכב על החמור זה מסמל אדם שחושב שהוא מלך העולם. זה אדם שחושב שיש לו שליטה על כל מה שקורה בעולם.

ישנה תפילה שבאה מתוך מחשבה שיש לי שליטה על העולם, אפילו אם זה מתוך תפילה. שאני מתפלל בשביל שיהיה לי כל מה שאני צריך. אבל זה לא בסיס מספיק טוב בשביל תפילה. אני חושב שיש לי כל מה שצריך כי אני כזה קדוש . אני הולך שלוש פעמים ביום למניין. זה לא תפילה מספקת.

הגמרא שואלת, האם אתה יכול להתפלל בהיותך על החמור או שאתה צריך לרדת מההרגשה של 'לרכב על החמור'? זה יותר עמוק .

אדם בא לריזינר ואמר לו, רבי אני צם כל השבוע, אני חושב שהגיע הזמן שתסמיך אותי לרב.

אז הריזינר הראה לו סוס שלא אכל שלושה ימים ואמר לו , אולי גם את הסוס אני אסמיך לרב? כי גם הוא לא אכל שלושה ימים.

בשביל להתקדש זה לא מספיק ללכת למניין או לצום משבת עד שבת.

העניין הוא שכשאני יודע מה אני רוצה אני יכול לבקש מכל אחד. אפילו מהאדם הכי רחוק ממני. הבעיה היא שאנו לא באמת יודעים מה אנו רוצים. וכשאני לא יודע מה אני רוצה אני רק יכול לבקש ממישהו הכי קרוב אלי. כשתינוק בוכה אם תשאל אותו מדוע הוא בוכה הוא לא יידע לענות. אני פשוט בוכה, לפעמים עם סיבה ולפעמים בלי. לפעמים הדמעות כל כך מורכבות.

הטעות הכי גדולה שאנו עושים כהורים, זה לשאול את הילדים שלנו למה הם בוכים. כן לפעמים הן יודעים, אבל לפעמים זה כל עמוק. פשוט צריך להיות איתם ברגע. כשילדים מתעוררים בדמעות בלילה בדר"כ הם בוכים בכי של משיח. תפילת סדום.

אז כשהק"בה רוצה לבדוק האם אברהם מוכן לקבל את יצחק, הוא בודק האם הוא מאסטרו של תפילות, האם אברהם מתפלל רק כשהוא רוצה משהו, או שהוא מתפלל כל הזמן כי הוא מרגיש צורך להתפלל. אני פשוט רוצה לבכות.

אז אנחנו לומדים בתחילת הפרשה שה' נגלה לאברהם, אבל עומק הברית של אברהם עם ה' זה לא מה שה' מספר לאברהם אלא הקשר הלא מדובר. העומק של הקשר עם עם ישראל זה לא התורה שבכתב, לא מה שכתוב וברור שחור על גבי לבן. העומק של הקשר של עם ישראל עם ה' זה התורה שבעל פה. זה הדברים שכל אחד צריך לדעת עמוק בלב וזה לאו דווקא כתוב.

בגלל זה עד ברית המילה של אברהם היה הקשר שלו עם ה' ברמה של תורה שבכתב, תעשה כך וכך, אך מרגע שהוא נעשה יהודי, בברית המילה שלו, הקשר שלו עם ה' הוא ברמה של תורה שבעל פה. הקשר של עם ישראל עם ה' לא נברא בשביל לקיים תורה שבכתב אלא בשביל לקיים תורה שבעל פה. ה' עושה איתנו ברית בשביל להביא את התורה שבעל פה לעולם.

מהי התורה שבעל פה הראשונה? כשאברהם עוזה את ההתגלות שלו עם ה' ורץ לארח את המלאכים.

לא כתוב בשום מקום שאתה צריך לרוץ לארח אורחים. זו תורה שבעל פה. אוקיי, תארח אבל לא כתוב שאתה חייב לשחוט פרה שלימה לכל אורח.

וירא אליו ה' – הייתה לו התגלות של לא לדעת אבל לדעת בעומק מה זה ה'. והזוהר הקדוש אומר:

הקב"ה גילה לו מה זה להאמין בה', מה זה להיות יהודי, מה העומק של התורה. והעומק הזה שהוא מעבר למה שמילים יכולות לתאר נגלה לו. אם אומרים לי שמישהו זרק ברחוב מליון דולר , אני ארוץ לאסוף אותם.גם אם אני באמצע התפילה. כי אני יודע מה המשמעות של מליון דולר עבורי. . האם אני יודע מה המשמעות של למסור את נפשי על ה'? האם אני יודע מה המשמעות והעומק של לעזור למישהו אחר.

אבל בחיי היום יום אם אני רואה שמישהו צריך עזרה ואני בדרך למנחה אני אגיד לו "תחכה, אני אסיים ואז אבוא לעזור לך”. למה זה לא כמו מליון דולר?

אברהם אבינו פתח את הדלת גם לפני שה' גילה לו את המשמעות, כי היו לו כליותיו רבותיו, אבל אחרי שה' גילה לו מה המשמעות של לפתוח את הדלת לזר שצריך עזרה, אברהם אבינו לא יכול לנוח דקה. איפה האורחים שלי? בוא נלך לחפש אותם.

אז בתחילת הפרשה ה' מגלה ברמת הידיעה העמוקה.

מדוע אנו עושים ברית מילה בגיל שמונה ימים?

ה' אמר לעשות ברית מילה בגיל שמונה ימים. ועד אז כולם עשו ברית בגילאים שונים, לפי הגיל שבו הם היו בזמן שה' הביא את הברית לעולם. אבל יצחק עוד לא נולד אז. והוא היה התינוק הראשון שנולד אחרי ציווי הברית. מכך אנו למדים שיצחק מביא עומק חדש לעולם.

איך ילדים יודעים שאלו אבא ואמא שלהם? זו ידיעה עמוקה ממילים. תארו לעצמכם שהיינו מתוודעים להורים שלנו בגיל 20. שלום, אני משה ואני חנה. איזה מן קשר היה לנו אתם. ואנו מתפללים שגם אחרי שאנו יודעים איך ילדים נולדים לא נתמקד במציאות הידיעה הארצית (הביולוגית) אלא נחווה את הקשר האינסופי שלנו. אני יכול לדעת את ה' כמו שאני יודע ביולוגיה, אני יכול להכיר את ה' ברמה של הר סיני. אברהם אבינו יודע את ה' ברמה הרבה יותר עמוקה. ברמה של וירא אליו ה'.

למה אברהם נקרא אבינו? כי אברהם אבינו מלמד אותנו ידיעת ה' ברמה של הורים וילדים.

משה רבנו מעביר לנו תורת ה', ידיעה של ה' ברמת הר סיני. זו ידיעה קדושה מאד אבל זו ידיעה ברמת הידיעה. אבל יש ידיעה יותר עמוקה. ידיעת אלוהי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב.

וירא אליו ה'

אם אני מדבר על ההבדל בין טוב ורע זה פונה לכולם, כשאני מדבר על כשרות, אם זה כשר אז זה כשר לכולם. אבל פה הדגש הוא על המילה 'אליו'.

המהות של יהודי היא שיש תורה שהיא לכולם והיא ניתנה בהר סיני. אבל יש תורה שניתנת באופן פרטי לכל יהודי. מהי תורה שבעל פה שלפני תורה שבכתב? זה אומר שה' מדבר אלי. מה ה' אומר לי? אין לי מושג.

אבל זה כל כך עמוק בתוכי . ברור לי שזה מה'.

Similar Posts

השאר תגובה